שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה, כדי שלא יהפכו למקור סכנה
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה אינה כה פשוטה כמו התקנת מגן פנימי בלבד. מדובר בשילוב בין חום קיצוני לבין לחות – וכפי שכולנו יודעים, מים וחשמל הם שילוב מסוכן. אם רוצים לוודא שהכל יישאר מבודד ובטוח, יש להקפיד על שני דברים: רמת הבידוד IPX5 והחיבורים בין הנורה למקור החשמל. המאבק באדי המים רמת הבידוד IPX5 אומרת שהמכשיר יכול לעמוד בפני זרם מים מכל כיוון ולהמשיך לעבוד. אך בחדר אמבטיה עם אדי מים רבים, הלחות יכולה לחדור לחיבורים החשמליים, ולגרום לקצר חשמלי. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה או בחומרי חיבור מיוחדים. כך החוטים החשמליים נשארים נפרדים זה מזה. אם החיבורים לא יהיו איטומיים, עלול להתרחש קצר חשמלי – דבר שלא רצוי כלל. חום, התכווצות ובעיות אחרות כדי לשמור על החשמל בשליטה, אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סראמיקה וזכוכית קוורץ. אך יש בעיה: חומרים אלו מתרחבים כשהם חמים ומתכווצים כשהם קרים. אם החיבורים לא יהיו איטומיים מספיק, הלחות יכולה לחדור לתוך המכשיר. זו דליפה איטית, אך היא עלולה לפגוע ברכיבים החשמליים. לכן אנו משתמשים בחומרים בעלי עמידות גבוהה. המטרה היא שהחיבורים יהיו כה איטומיים, עד שהבידוד יישאר יעיל גם לאחר שהנורה נדלקת ונכביתה מאות פעמים. החסרונות והפתרונות אי אפשר פשוט לעטוף את הנורות בפלסטיק – צינורות האינפרא-אדום נהיים כה חמים, עד שהם יכולים להמיס את המעטפת המוגנת של הנורה בתוך שניות. במקום זאת, אנו משתמשים בזכוכית מחוזקת ובסגסוגות עמידות לחום. זה אומנם גורם למכשיר להיות גדול יותר, אך זו הדרך היחידה למנוע את ההמסה של המעטפת. ובנוסף, חשוב להשתמש בכבלים מסוג פלואורופולימר בעלי עמידות גבוהה לחום. הבידוד הרגיל של הכבלים יימס בקרבת ראש הנורה, וזה לא רצוי כלל.