למה אנחנו מחשיפים את המנורות שלנו לתנאי קיצון
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מוצרים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טפטופי מים ישירים, ושינויים דרסטיים בטמפרטורה – מקור קיצוני לחום גבוה בתוך דקות ספורות.
אם המנורה לא עוצבה לעמוד בתנאים האלה, החומרים שמשמשים לאטימה נהרסים, והחוט החשמלי של המנורה נפגע. לכן אנחנו מבצעים בדיקות לחץ וחום. בעצם, אנחנו מנסים להרוס את המנורות במעבדה, כדי שהן לא ייהרסו בבית שלכם.
המאבק נגד הלחות
אדי המים מוצאים דרך לחדור לכל סדק קטן ביותר. כשהלחות מגיעה לחלקים הרגישים של המנורה, עלולים להתרחש קצרים חשמליים.
כדי למנוע זאת, אנחנו משאירים את המנורות בחדרים עם לחות גבוהה במשך ימים רבים. אנחנו מחפשים סימני חלודה על החלקים החשמליים או דליפות באטימה. אם האטימה של צינור הקוורץ נהרסת, גז ההלוגן יצא החוצה. וכשהגז נעלם, החוט החשמלי של המנורה נהרס. סוף הסיפור.
בדיקות לתנאי העולם האמיתי
אנחנו לא פשוט משאירים את המנורות כפי שהן; אנחנו מבצעים עליהן בדיקות חוזרות ונשנות. אנחנו משנים את הטמפרטורה מקור קיצוני לחום גבוה, תוך שאנו שומרים על אוויר מלא בלחות. זה גורם לכך שהחלקים המתכתיים והזכוכיתיים של המנורה יתרחבו ויצטמצמו שוב ושוב. זו תהליך קשה, אך זו הדרך היחידה לגלות את הסדקים הקטנים ביותר.
מנורה עשויה להיראות מושלמת בבדיקה קצרה, אך לאחר 100 בדיקות בחדר אמבטיה עם לחות גבוהה? שם המנורות החלשות נהרסות. אנחנו מעדיפים לגלות את הפגמים כאן, במעבדה, ולא שתצטרכו להתמודד עם מנורה שבורה כעבור שישה חודשים.
האיזון הנכון
אתם עשויים לחשוב, “פשוט צריך לאטום אותה היטב וזהו.” אך זה לא כל כך פשוט. כשאנחנו מוסיפים מעטפות עמידות למים, אנחנו למעשה כולאים את החום בתוך המנורה. אם אנחנו אוטמים אותה יותר מדי, הרכיבים האלקטרוניים נהרסים.
לכן אנחנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין האטימה לבין אוורור נכון. זו מעין מלחמה – אנחנו מתאימים את העיצוב שוב ושוב, כי אנחנו מעדיפים שהמנורות ייהרסו במעבדה, ולא שתגלו אותן שבורות בתקרה שלכם.