שמירה על בטיחותם של מחממי האמבטיה (ועל יבשותם)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור ציוד חשמלי. יש שם אדים בכל מקום, טיפות מים שעלולות להגיע לכל מקום, ומשטחים שמאפשרים מעבר של חשמל. זו סיבה מספיקה לאסון. כדי לוודא שהמחמם באמת בטוח, אי אפשר פשוט להניח חוסם גומי עליו ולחשוב שזה מספיק. צריך ליצור שכבות של הגנה.
מניעת דליפות
האדים הם מסוכנים – הם יכולים לחדור למארזים הרגילים מבלי שנשים לב. לכן אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית לחלק החימום – זו מוצרת מבודדת טבעית שמאפשרת מעבר חום בצורה טובה.
אך הסכנה האמיתית נמצאת בנקודה שבה החוטים נפגשים עם החוטים החימומיים. אם אותה נקודה אינה מבודדת כראוי באמצעות חומרים כמו קרמיקה או זכוכית, עלולה להיווצר דליפה של חשמל. זה עלול לגרום לקצר חשמלי. זה לא טוב.
אנו גם מוודאים ששאר המארז מגיע לרמת הגנה של לפחות IPX4. במילים פשוטות: המארז מיועד לעמוד בפני טיפות מים. ולמקרה שהחוסם יכשל, אנו משתמשים בסיליקון או PVC בעלי עמידות גבוהה לחום. הם לא יישברו או יישרפו כשיהיו אדים באזור.
האמצעי הבטיחותי
פיוזה היא רק תחילה – זה לא מספיק. אנו מחברים חוטי יסוד ישירות למסגרת המתכתית.
זה חשוב מכיוון שאם הבידוד הפנימי נכשל, החשמל יגיע מיד לקרקע. זה יגרום לכיבוי המכשיר לפני שנוכל אפילו לגעת בו. אנו שומרים על זרם הדליפה ברמה של פחות מ-0.75mA – כי בסופו של דבר, הבטיחות היא הדבר החשוב ביותר.
החלק הקשה
הבעיה היא שאי אפשר פשוט לאטום הכל בתוך קופסה פלסטית. אם נעשה את המכשיר סגור מדי, כל החום יישאר בתוכו יחד עם הרכיבים החשמליים. זה כמו לשים תנור בתוך מקרר. בלי פתחי אוורור או מערכות קירור נכונות, הרכיבים הפנימיים יישרפו.
זו בעיה שצריך לפתור באופן מתמיד. עלינו למצוא דרך למנוע כניסת מים, אך גם לאפשר לחום לצאת, כך שהמחמם יוכל לעבוד במשך 5,000 שעות, במקום להישרף כבר לאחר כמה חודשים.