למה חוטי החימום של התנורים האינפרא-אדומים שלכם נהרסים תמיד (ואיך לתקן זאת)
האמת לגבי תנורי חימום אינפרא-אדומים עמידים בפני מים היא שהם כמעט תמיד נהרסים בנקודת החיבור שלהם. כשמשתמשים בהם בסביבה לחה או ליד נוזלים, חוטי החיבור הם הדבר היחיד שמונע הרס מוחלט של התנור. אם האטימה של חוטי החיבור נפגעת, הלחות חודרת פנימה. לאחר מכן מתרחשת תהליך של חמצון, וההתנגדות החשמלית עולה. בסופו של דבר, החוטים נשרפים או נוצר מקצר חשמלי. הבעיה של “הנשימה” רוב התנורים הזמינים בשוק משתמשים בחומרי אטימה פשוטים כמו סיליקון או דבק זול. זה נשמע טוב על הנייר, אך החומרים האלו אינם עמידים בפני החום. כשהתנור פועל, החומרים האלו מתרחבים; כשהתנור מתקרר, הם מתכווצים. בעצם, החומרים האלו “נושמים”. בכל פעם שזה קורה, הם מושכים לתוך נקודת החיבור לחות ולכלוך. בסופו של דבר, החומרים האלו נהיים שבירים ונסדקים. כשזה קורה, זה רק עניין של זמן עד שיהיה מקצר חשמלי. דרך טובה יותר לאטימה החלטנו להפסיק להשתמש בשיטות פשוטות כאלו. במקום זאת, אנו משתמשים בשיטה מתקדמת יותר – שילוב של חומרי אטימה עמידים בפני חום עם צינורות חימום מחוזקים. זה יוצר אטימה טובה מאוד. חומרי האטימה ממלאים כל פער קטן סביב החוטים, כך שאין מקום למים לחדור. בנוסף, החומרים האלו מפזרים את החום בצורה שוויונית, כך שאין יותר “נקודות חם” שעלולות לפגוע בחוטים. חיסרון אחד יש חיסרון אחד – מכיוון שהאטימה כה טובה, חוטי החיבור נהיים קשיחים יותר. אי אפשר לכופף אותם בזוויות חדות כמו בחוטים לא מאוטמים. אם תנסו זאת, ייתכן שהחומרים האלו יישברו. עדיף לתת לחוטים מעט יותר מרווח, כך שהם יוכלו ל“נשום”. טיפ קטן אם אתם משתמשים בתנורים האלו באזורים שבהם יש חומרי ניקוי, עליכם לשים לב לחומרי האטימה. חומרי האטימה שלנו מונעים מקצרים פנימיים, אך המעטפת של התנור עדיין צריכה להיות עמידה בפני הלכלוך שנמצא באזור.