שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר האמבטיה דורשת התמודדות עם אתגרים רבים. יש שם אדי מים תמידיים, ולפעמים גם טיפות מים ישירות על המחמם. כדי לשמור על בטיחות, מעטפת עמידה בפני מים לא תספיק. יש צורך לוודא שאין שום אפשרות שהחשמל יעבור מרכיבי החימום למסגרת החיצונית.
התמודדות עם אדי המים (האתגר של IP65)
אתם כנראה תשמעו הרבה על “IP65”. בעצם, זה אומר שהמחמם יכול לעמוד בפני אבק וטיפות מים. אבל אדי המים הם בעייתיים – הם יכולים לחדור לסדקים קטנים שמים נוזליים לא יכולים להגיע אליהם.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בסטופרים מסיליקון ובחיבורי כבלים מאוטמים. אם מים מצליחים להגיע לקצוות החשמליים, זה יכול לגרום לזרימת חשמל לקרקע – וזה בדיוק מה שאנו לא רוצים. לכן אנו מאוטמים את חיבורי החשמל בחומר אפוקסי עמיד בפני חום. זה למעשה “מנעול” ששומר על הרכיבים החשמליים בתוך מעטפת עמידה בפני מים.
כיצד אנו באמת מבודדים את החשמל
הכל תלוי בחומרים שאנו משתמשים בהם. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה ליצירת הנורה, מכיוון שהיא לא נשברת תחת שינויי טמפרטורה קיצוניים, והיא משמשת כמחסום טבעי. גם הכבלים מקבלים הגנה כפולה, באמצעות חומרים כמו סיליקון או PTFE. חומרים אלו יכולים לעמוד בחום ובלחות, בלי להישבר.
אבל חשוב לזכור: לא משנה כמה החומרים טובים, עדיין צריך להיות מערכת בטיחות. יש לחבר את המחמם למעגל חשמלי עם מפסק RCD או GFCI. זו פשוט עקרון פיזיקלי בסיסי – באזורים רטובים, צריך מפסק שיפסיק את החשמל תוך מספר מילישניות ברגע שהוא מזהה דליפה.
האיזון בין חום לבין אטימות
יש כאן בעיה: כשאנו אוטמים את המחמם היטב כדי לעמוד בסטנדרטים של IP65, אנו פוגעים בזרימת האוויר. מכיוון שהמחמם כמעט חסין לאוויר, החלקים הפנימיים שלו נמצאים בטמפרטורות גבוהות מאוד. זה אומר שהכבלים צריכים להיות עמידים בפני טמפרטורות קיצוניות; אחרת, החומרים המשמשים לבידוד יהפכו שבירים עם הזמן.
ואם הטמפרטורה תהיה גבוהה מדי? הנורה של המחמם לא תחזיק מעמד זמן רב. זו בעיה של איזון – צריך למצוא את הנקודה המתאימה בין אטימות מושלמת לבין אפשרות לזרימת אוויר.